מטבעות  וערך האדם: ביאור משל  במשנה

הרב מיכאל גרץ

במשנה המפורסמת במסכת סנהדרין פרק ד , ה מופיע משל, בסגנון הדרש, על ערך האדם ומטבעות. מתבקש הנמשל של חישוב ערך האדם על פי המקובל של חישוב ערך של כל חפץ בעולם על פי הערך הנקוב של מטבעות כסף ששלטון בשר ודם.

"לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא. וְכָל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא. וּמִפְּנֵי שְׁלוֹם הַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ אַבָּא גָדוֹל מֵאָבִיךָ. וְשֶׁלֹּא יְהוּ מִינִין אוֹמְרִים, הַרְבֵּה רְשׁוּיוֹת בַּשָּׁמָיִם. וּלְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לוֹמַר, בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם. וְשֶׁמָּא תֹאמְרוּ מַה לָּנוּ וְלַצָּרָה הַזֹּאת, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר (ויקרא ה) וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְגוֹמֵר. וְשֶׁמָּא תֹאמְרוּ מַה לָּנוּ לָחוּב בְּדָמוֹ שֶׁל זֶה, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר (משלי יא) וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה:" [לפי כתב יד קאופמן של המשנה].

סיפור הבריאה מהווה מקור ראשון לתפישות היהדות בקשר לאלוהים ולאדם. בשני הפסוקים המובאים כאן נמצא הבדלים בולטים בין בריאת כל בעלי־החיים ובין בריאת האדם. הבדל אחד הוא שבעלי־החיים נבראו "למיניהם", כלומר בסוגים השונים. ואילו האדם נברא "יחידי" – רק זוג אחד, שממנו יוצאים כל סוגיה השונים של האנושות. הבדל בולט שני הוא שהאדם נברא ב"צלם אלהים", בעוד שלגבי שאר בעלי־החיים הביטוי הזה אינו מופיע. היש קשר בין ההבדלים האלה?

משנה זו באה לענות על השאלה: מהו המקור של התביעה המוסרית. עדים לפשע חמור שעונשו מוות חייבים להעיד, והמשנה רוצה להבהיר בדיוק מהו המקור של האחריות שלהם כלפי חיי הזולת, למה הם צריכים להקפיד במיוחד כדי לא להוציא מישהו להורג בטעות. המשנה מיישמת את רעיון שוויון הערך של כל אדם בעיני אלוהים, כי הוא ברא את האדם זכר ונקבה, "יחידי", ובצלמו. המשנה יוצאת מן ההבחנה שלמדנו בספר בראשית בין בריאת אדם אחד, שממנו התפתחה כל האנושות, ובין בעלי־החיים, שמיניהם נבראו מלכתחילה. מדוע קיים ההבדל הגדול בין בריאת בעלי־החיים ובין בריאת האדם? כדי ללמדנו את הערך המוחלט של חיי בני־האדם, ולומר לנו ששום אדם אינו גדול מחברו, כי בסופו של דבר לכולנו יש אותו אבא ואמא. רעיון זה שולל את האפשרות של הבחנה בין הערך של בני-אדם על-פי גזעם. גזענות הופכת לבלתי-אפשרית כתוצאה מאמונה ברעיון זה. לכן אין התביעה המוסרית מבוססת על השיקול של ערכו של בן-אדם אחד לעומת אחר, כי הערך של כולם הוא מלכתחילה שווה. נקודה זו ברורה, כי כל אדם שקול כנגד העולם כולו. לפי זה התביעה המוסרית אינה קשורה למספרים, אף-על-פי שמשתמשים בכמות כדי להצדיק החלטה מוסרית זו או אחרת, אבל בסופו של דבר אין החלטה של טובת הרוב אלא הצדקה, כי מבחינה מוסרית טהורה הריגת אדם אחד כמוה כהריגת כל בני-האדם בעולם.  אנחנו לומדים שאף־על־פי שלכל אדם יש אותו טבע אלוהי הטבוע בתוכו, ואותו ערך, בכל זאת כל אדם שונה מחברו, ואין תחליף לשום אדם. המקור של אחריותי כלפי הזולת הוא בדיוק בעובדה שהוא שונה ממני, ושהוא יחיד במינו. אם החטא של דורנו הוא "ג'נוסייד", דהיינו השמדת מין מסוים, אזי משנה זו אומרת שכל אדם הוא מין בפני עצמו, ורצח של אחד שקול לרצח המין כולו. התביעה המוסרית קיימת לא מפני שאנחנו דומים, כי אך טבעי הוא לדאוג ולעזור למי שדומה לך, אלא היא באה מפני שכל אחד שונה, למרות שהוא טבוע באותו צלם. האחריות כלפי אלוהים, להיענות לתביעתו, פירושה להיות אחראים לקיים את השוני, להיות אחראים לשוני. היות מוסרי לאדם כמוני פירושו לשרת את עצמי, והתביעה המוסרית היא לשרת את האחר, השונה. כל אדם יש לו אותה אחריות ויחס לאלוהים כמו לאדם הראשון, כביכול, "בשבילי נברא העולם". ואם כל אדם הוא "עולם", "בשבילי נברא העולם", פירוש הדבר הוא שאני אחראי לאדם הזה כאילו הוא עולם, כמו שכתוב אצל אדם הראשון לגבי העולם "לעבדה ולשמרה" (בראשית ב, טו). יחד עם הטבע האלוהי באה האחריות לשמור על העולם ולעשותו טוב יותר (ראה יום ה', יום כ', והמבוא). ראה הערה על נוסח המשנה המודפס. אין ספק שהמדרש פה הוא על כל אדם ולא רק על יהודים, ומחקרו של פרופ' אורבך הוכיח זאת.

אז מה העוצמה של המשל של המטבעות? ראשית התכונה העיקרית של ערך המטבע היא שכל ערך, למשל מטבע של 10 ₪, נראה אותו דבר. אפשר לדעת הערך מיד רק כשמסתכלים על המטבע מן החוץ. אם היית רואה מטבע שנראה כמו 10 ₪ אבל קצת  שונה, היית חושש שמדובר בזיוף, ולכן המטבע הזה אינו שווה 10.

דווקא הערך של האדם לא ניתן לראות מן החוץ. כולם שווים בערך של כל העולם כי לכך התכוון אלוהים בבריאה של כל אדם בדמותו ובצלמו!