תפילה לנהג: התשתית המושגית

הרב מיכאל גרץ

בנוסף לאכיפת החוק והחמרת הפיקוח על הכבישים, עלינו להבין שרוב התאונות נגרמות על ידי "טעות אנוש". יש "זלזול בערך החיים" בארצנו, ודבר זה נוגד את הערכים של המסורת היהודית. במסורת יש "תפילת הדרך" שהרבה אנשים שמים במכונית, והיא תפילה לה' למנוע תקלות בדרך. אבל תפילה זו חוברה בזמן שרוב האנשים לא נסעו בכלל רחוק מביתם, ואם כן נסעו לא נהגו בעצמם, אלא נסעו בתוך רכב או ספינה שאחרים הנהיגו. נסיעות ארוכות היו מסוכנות ורוב הסכנות בדרך לא היו בשליטה אנושית בכלל. ולכן, השפה והמוקד של התפילה הם בבחינת תחינות לה' להגן על הנוסע ממזיקים בדרך.

היום רוב הנסיעות שלנו הן ברכבים פרטיים, ואנו הנהגים. ולכן, חיברתי "תפילה לנהג"! מטרת התפילה היא להגביר את המודעות שלנו לאחריות של הנהיגה ולערך החיים. אסור לנו להתנער מן האחריות האישית של הנהיגה.

אנו זקוקים לעזרת ה' למנוע הקטל בדרכים, אבל אנו בעצמנו אלו שצריכים "להיענות" לתפילה זו, ועל ידי היענות זו נגשים את בקשתנו. איך נוכל להתלונן שה' לא עונה לתפילות שלנו, כאשר אנו בעצמנו לא נענים להן? התפילה מכוונת לשני כוונים, בכוון החוץ כלפי ה' ובכוון הפנים כלפי עצמנו.

אנו זקוקים לעזרת ה' במניעת ההרג בכבישים. ובנוסף לעזרתו, כל דבר שמגדיל את הערנות ואת התחושה של אחריות, ואת גודל האחריות האישית של הנהג רצוי. ואני מקווה שתפילתי זו תורמת למשימה זו.