חזון חנתון והר כרכום

חזון חנתון והר כרכום

כא שבט תשע"ב — בתוך עמי בתוך ארצי בתוך מדינתי אני יושב, ובא אלי רוח הקודש בחודש שבט ואני יושב בגליל בקיבוץ חנתון, ואמרה: כה תאמר לבית ישראל עד מתי תאמינו בי אמונת שווא וכזב, עד מתי תאמינו בי בעוורון חושים וסכלות הדעת, עד מתי תשירו שירים על הצלת האל את עמו ולחשוב ששירה על הצלה בעבר מבטיח הצלה בעתיד ובכל זמן? עד מתי לא תבינו ש"עולם כמנהגו נוהג" ותפקיד היהודי הוא להתמודד עם עובדה זו ולהפסיק להאמין בהבטחות שווא.

ישעיהו פרק נה

(ו) דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב:

(ז) יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ:

(ח) כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה':

(ט) כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם:

(י) כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל:

(יא) כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי לֹא יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם כִּי אִם עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר חָפַצְתִּי וְהִצְלִיחַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיו:

(יב) כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף:

(יג) תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ תחת וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס וְהָיָה לַיקֹוָק לְשֵׁם לְאוֹת עוֹלָם לֹא יִכָּרֵת: ס

ירמיהו פרק ז

(כא) כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם וְאִכְלוּ בָשָׂר:

(כב) כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוציא הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח:

(כג) כִּי אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם וַהֲלַכְתֶּם בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם לְמַעַן יִיטַב לָכֶם:

(כד) וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת בִּשְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע וַיִּהְיוּ לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים:

(כה) לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים יוֹם הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ:

(כו) וְלוֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם הֵרֵעוּ מֵאֲבוֹתָם:

(כז) וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ וְקָרָאתָ אֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲנוּכָה:

(כח) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַגּוֹי אֲשֶׁר לוֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהָיו וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם: ס

וילכו בשרירות לבם והקריבו עולה וזבח, ועוד אמרו שדבר זה כן צוה ה' בספר ויקרא. וה' רוצה רק שישמעו בקולו, וניתן לשמוע את הקול ואין אנו שומעים, הקשב הוא לדברים מבחוץ והשמיעה היא למה שאנשים אומרים ולא מה שה' שתל בלבנו לפני הלידה. ואדם יכול לשלוט על חברו כשהוא אינו מקשיב לקול הפנימי של ה' אלא מקשיב למה שחברו אומר לו, להבטחות כוזבות ולאמונות בלי טוב או חסד או חמלה או רחמים.

יז תשרי תשע"ג [ב' חול המועד סוכות] – ואני בהר כרכום אולי הר חורב מקום מתן תורה לישראל, ובאה אלי רוח הקודש ודברה בי לאמר: "הכחש הכחיש כל מילה, כל אות כל הגה שמבטא שנאה של בני אדם או זלזול במעמדם אך ורק בגלל מוצאם דתם מינם או כל דבר שלא קשור באופן ישיר למעשיהם מן המקרא המשנה המדרש התלמוד וכל הכתבים הקדושים של ישראל, הכחש תכחיש אותם, הוקע תוקיע אותם, למדו אותם כדי לקבל שכר, ומהו השכר, נפש טהורה, לב מלא צדקה ומשפט, אמת ואמונה בדרך החיים.

הרם כשופר קולך והוכח תוכיח את כל העמים וכל הדתות ומתריע לפניהם שכל העולם חייב לעסוק בהכחשה זאת כל בני האדם הייבים לעסוק בהוקעה זאת, אין אלוהים בלי פעולה זאת. כל אדם נברא בצלם אלוהים, ומעמדו ככל העולם, ופגיעה בו אפשרית רק על פי מעשיו  ולא על פי שום קנה מידה אחר. כפי שכתבו חז"ל: [הכל לפי המעשה….]

כח תשרי תשע"ג – ואני בנגב בשדה בעומר, ומחשבות הר כרכום מהדהדות בי, ורוח הקודש אומרת: לא לפחד מן האנשים, לא להיכנע לאלימות וכוח, לא להרתע מדתות וכמורות למיניהם. כל אדם חייב לשמוע את התוכחה, כל דת ומנהיג חייב להקשיב למילים אפילו אם זה נראה בעיניו ככפירה או שחיתות מידות, האמת עם האלוהים בלבד, ועלינו להקשיב לדברים שרוח הקודש שותלת בתוך לבנו וכליותנו, חסד ורחמים צדקה ומשפט. לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדלות ובנפלאות ממני. הצור תמים פעולו כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול, אבל בני אדם אין להם אמונה ויש להם עוול.

להתריע בעמים נגד תשוקתם לשלוט בבני אדם באלימות וכוח, להוקיע מנהיגים דתיים שמטיפים להרג וחרב נגד דתות אחרות ומצדיקות קריאתם לאלימות בפגיעה, כביכול, באלוהים ובתורתו. אין שלום עם אלוהים בלי שלום בין הדתות, אין חיים של בני אדם בלי שלום בין הדתות. אין שלום בין הדתות בלי מאמץ רציני להוקיע ולהכחיש כל ביטוי, כל מילה, כל אות, כל הגה, כל גבה רמה, של שנאה והכחשה של דת אחרת. ואין מאמץ כזה בלי ביקורת חריפה ופעילה בתוך כל דת ודת, מאמץ להוקיע מנהיגים שממשיכים באפליות הישנות, הוצאה מחוץ לתחום של מנהיגים וכתות שמסרבות להתנהל אך ורק על הדרך של אלוהים חיים משכין שלום בעולם.