תפילה לשלום מבוסס על ר' נחמן מברסלב ור' יצחק ערמה

ערך: ר' מיכאל גרץ

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאִמּוֹתֵינוּ, הקושר העולמות כולם ומקיימם, שתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל וְנִפְלָא בָּעוֹלָם, שהשלום הוא טוב משותף הכרחי בין האישים הצריכים חבור ודבוק. ולֹא יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.  רַק יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ: שֶׁלֹּא בָאנוּ לְזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל רִיב וּמַחֲלֹקֶת, וְלֹא בִּשְׁבִיל שִׂנְאָה וְקִנְאָה וְקִנְטוּר וּשְׁפִיכוּת דָּמִים; רַק בָּאנוּ לָעוֹלָם כְּדֵי לְהַכִּיר אוֹתְךָ, תִתְבָּרֵךְ לָנֶצַח. וּבְכֵן, רַחֵם עָלֵינוּ וְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד, וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ, וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן.  כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים.  וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.

השינוי בנוסח מתבסס על ידי פירושו של הר' יצחק ערמה, בעל עקידת יצחק, על השלום: " ספר עקידת יצחק – שער עד

…הנה לשלום יאמרו ההמוניים שהוא הסכמה בין הכתות המתקוטטות תחלה, כאמרם ז"ל "עמון ומואב עשו שלום ביניהם" (סנהדרין ק"ה ע"א) וכדומה. והנה באמת לא הכירו את יופיו ולא דברו בשבחו, שאז יהיה השלום אצלם כענין הבושה שאמר החכם עליה שאינה מעלה לפי שאינה באה אלא אחר חטא קודם, וכמו שאמר הכתוב "כבושת גנב כי ימצא" (ירמיה ב'). ולכן לא שבחוה כי אם בנערים שמדרכן לחיות חיי ההפעלות, וכן השלום לדבריהם יורה על קטטה ומריבה קודמת, שאין סירכא בלא נקב, והרי הוא מגונה:

אבל האמת שאין מתנאי השלום שיהא שם מצות או קטטה קודמת, אולם ענינו הוא מה שימנעם, לפי שהשלום הוא טוב משותף הכרחי בין האישים הצריכים חבור ודבוק. והנה הוא אצלם כחוט הכסף או הזהב וזולתם אשר בו יתחרזו הרבה מאבני האקדח וכיוצא, להעמיד מצב כל החלקים ההם על תוכן החרוז ההוא הכללי ותקון צורתו וצביונו, כי על כן נקרא ה' שלום שהשלום שלו ….

לפי זה הרגשתי שמילותיו של ר' נחמן, במקור, יצאו מההבנה הרווחת של השלום, ולא מביע את תכונותיו באמת. לכן צרפתי כמה מילים מעקידת יצחק במקום המילים של רבי נחמן, ואמנם כל התפילות הן יצירה של תלאים של פסוקים ומדרשים שצרפו ביחד.

לכן בסידור "המאיר לארץ", המתבסס על נוסח ארץ ישראל העתיק וגם על מושגים ואמונות ודעת של העת הזאת במדינת ישראל, החלפתי הנוסח שהיה קיים בסידור "ואני תפילתי" עם נוסח המוצע פה.