מטריד מאוד….. על הטרדות מיניות ופרשת השבוע.

גל גדות, 'אשת חיל מי ימצא', החליטה להחרים כנראה טקס הוקרה לבמאי ומפיק סרטים הוליוודי נודע, שגם הוא יהודי, החשוד במעשים מגונים. עיין ערך הפרשה המבישה של המפיק הרווי ויינשטיין מהשבועות האחרונים.

בעקבות גל ההטרדות האחרון, רב בקהילה מרכזית בארה"ב כתב שכולנו יכולים ללמוד מפרשת השבוע של וירא, מאברהם אבינו, כיצד להפסיק את תרבות האונס על ידי חיקוי דרכיו. הרב התכוון לומר שאברהם לא פחד להתעמת עם אלוהים בסיפור על השמדת סדום והתווכח עמו על מה צודק ומה לא צודק, זאת לעומת נח שהיה תמים וציית לצו האלוהי וקיבל עליו את הגזירה. על הגברים בחברה להיות כמו אברהם, טוען הרב, ולהתעמת עם תרבות ההטרדות המיניות ולא להתחפר בתיבה כמו נח.

אבל איך אפשר לומר בלב שלם שאברהם הוא מודל להתנהגות ביחס גבר לאשה בנושא זה, כשבפרשת השבוע ובפרשת השבוע הקודמת אברהם מסתבך פעם אחר פעם. איך ניתן להתעלם לגמרי מאופן התייחסותו של אברהם לשרה אשתו, כשלמעשה הוא שלח אותה לידיו של אבימלך כאחותו, ולא כאשתו, כדי שהוא ישכב עמה ולא 'ייאלץ' להרוג את אברהם, שחושש שככה מתנהגים בני המקום? אברהם הרי מוסר את נפשה של שרה למען הצלת נפשו?!

ואם נראה לכם שזוהי חשיבה פוסט מודרניסטית השופטת את אברהם בעת העתיקה בצורה מחמירה ולא רלוונטית, אין לנו אלא לחזור למדרשי חז"ל כדי לראות ביקורת סמויה ואף גלויה על מעשי אברהם.

קודם כל נבין מה צורם למדרשים בהתנהגותו של אברהם מול שרה, אבימלך ופרעה. לאברהם יש פחד, מוצדק דרך אגב, שהשליטים במקום יהרגו אותו ויקחו את אשתו שהיתה יפה במינה.

כמו שאומר מדרש אגדה (בובר) לבראשית, שעבדי פרעה כשראו את שרה לראשונה אמרו: "אין ראוי להדיוט להשתמש בה, אינה ראויה כי אם למלך". לפי המדרש, אברהם שומע אותם מתווכחים עליה, "ויראו אותה שרי פרעה. זה אומר אני אתן מאה דינרים ואיעלל עמה, וזה אומר אני אתן מאה דינרים ואיעלל עמה". לכן אברהם מחליט שעדיף ששניהם יחיו, על ידי זה שהם יתנהגו כאחים ולא כאיש ואשה, כי ממילא "ייקחו" לו אותה ויתעללו בה. ככה ייצא שהשליט לא "יצטרך" להרוג את אברהם כדי ששרה תהיה "פנויה" עבורו.

האם זה לא נשמע הגיוני אולי אף מוצדק לספר שקר "קטן" כדי ששניהם יוכלו לחיות, שהרי ממילא, מניח אברהם, השליט ייקח את שרה עבורו?

המדרשים כדרכם מעלים את השאלות שלא מופיעות בסיפור המקראי בדיוק בגלל שישנם בהם פרטים שמפריעים להם. המדרש למשל שם לב שאברהם לא שואל את שרה מה היא רוצה לעשות, ונראה כי הוא מבקר את אברהם באופן עקיף.

כך המדרש בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) על הפסוק "ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא". המדרש אומר: "על כרחה שלא בטובתה, שהרי בראשונה אמר לה אמרי נא אחותי את, והיא לא רצתה לומר, לכך כתוב ויאמר אברהם: וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה. בתומו לקחה בחזקה פנויה."

המדרש פה אומר בקול רם את מה שהמקרא לא מספר לנו וזה את הצד של שרה. שרה לא מוכנה לשקר ולומר את מה שאברהם אומר בפעם הראשונה לפרעה במצרים וגם בפעם השניה לאבימלך שהיא אחותו. המדרש מציין בבירור ששרה "לא רצתה לומר" זאת. או כדי לא להכשיל את אבימלך שחשב שלקח אשה פנויה, או כדי לא לשקר באופן כללי, או שבכלל חשבה שפחדי אברהם אינם מוצדקים ושלא יאונה לו רע במקום הזה. למרות שבהמשך הסיפור אבימלך טוען ששרה גם אומרת לו שאברהם הוא אחיה (גם היא אמרה אחי הוא), המדרש לא מתייחס  לזאת. לכן, אולי יש כאן ביקורת אף על היותו מאמין כה גדול שנכשל בנסיון הזה מול אשתו ובכך שהוא לא מבין שהקרבת אשתו איננה נחוצה כדי להציל את חייו. כי זה בהחלט לא הכרחי שהפחדים שלו ממעשי העמים האחרים אכן יקרו במציאות, ובדיעבד אנו באמת רואים ששני השליטים כועסים מאוד על אברהם שהכשילם בזה שלא סיפר להם שהיא אשתו ושהוא שיקר להם שהיא אחותו. זאת כמובן, מעבר לשאלה המתבקשת של איפה אמונתו של אברהם בה' שיבטח בו שהוא יציל אותו ואת שרה מכל רע?

הביקורת הכי חזקה מופיעה במדרש על הפסוק החידתי שמתאר את דברי אבימלך לשרה כשהוא מחזיר אותה לאברהם: וּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֙סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא־לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת.

מדרש פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית אומר על המילים: "וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת, כלומר הוכיחה שלא להיות רגילה לאמר מעתה על בעלה 'אחי הוא': ואת כל. אשר עשית עמדי לא תעשי עוד: ונוכחת. ואיתוכחת, שקבלה תוכחתו".

באופן מפתיע המדרש הופך את אבימלך לאיש הצודק בסיפור שנעשה לו עוול על ידי אברהם ושרה ששיקרו לו וכמעט הכשילוהו בעברת אשת איש. אבימלך מוכיח את שרה והיא מקבלת את תוכחתו, ולומדת לקח לעתיד שכל מה שעשתה לו, לא תעשה עוד עם אחרים.

מדרש אגדה (בובר) בראשית אף מרחיק לכת ושם תואנה צודקת בפי אבימלך, כאומר לשרה: "הנה הכסף שנתתי לאברהם, שאת אומרת 'אחי הוא', לכך נתתי לו שיקנה לך ממנו כסות של עינים, כדי שידעו הכל שאת מטרונה, ולא ישאלו כך. ולכך נאמר 'לכל אשר אתך ואת כל ונכחת'- וכל מי שישאל עליך את אשתו? הוי זהירה שלא תאמרי עוד כן (שאת לא, כדי) שלא יכשילוך בין בני אדם: דבר אחר: 'הנה הוא לך כסות עינים'- אם כסית ממני שאמרת 'אחותי היא' והיא אמרה 'אחי הוא', לפיכך יהיה לך בן שיהיה לך כסות עינים, ולכך אמרו חז"ל אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך. ולפי שקלל אבימלך את שרה שאמר לה יהי לך בן שיהיה לך כסות עינים, לכך ויהי כי זקן יצחק ותכהין (בראשית כז א)".

לפי מדרש זה אבימלך נותן לאברהם כסף כדי שיקנה לשרה כיסוי עיניים שיידעו כולם שהיא אשה חשובה, נשואה ולא פנויה. אבימלך מבקר את בני הזוג בכך שלמעשה הם מכשילים אנשים באופן התנהגותם, והוא מזהיר אותה שלא תשקר יותר כדי לא להכשיל בני אדם אחרים. המדרש מספק גם הסבר לכך שיצחק היה עיוור (כסוי עיניים) בגלל שאברהם ושרה כיסו ממנו את האמת, זאת בניגוד דרך אגב לתחילת פרשת וירא בה ה' מחליט שהוא לא יכול להחביא מאברהם את האמת על השמדת סדום: "הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה".

מדרש שכל טוב (בובר) בראשית ומדרשים אחרים נותנים בפי אבימלך את הביקורת החריפה מכל על אברהם אבינו שסוחר בשרה כדי כביכול להתעשר: "ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף. סלעים: לאחיך. לאברהם: הנה הוא לך כסות עינים. כי הלך למצרים וסחר בך, בא לכאן וסחר בך, ועכשיו הכסף הזה הרי הוא לך לכסות קלון שהרי נפל אור פניך… כי כשאדם בא לידי בושה אין מרים פניו, ואין מביט היטב לא למביישו ולא ליודעים בושתו, ואם עושה לו קורת רוח, כגון ריצוי ותשלום, הרי מכסה קלון פניו באותו דבר, כדכתי' ועל כל פשעים תכסה אהבה (משלי י יב).  לכך אמר הנה הוא הכסף לך כסות עינים על הלבנת פניך, ולמה לכל אשר עשיתי אתך, שלקחתיך מבעלך והבאתיך אצלי ועיניתי בך ומשמשתי ידיך: 'ואת כל ונוכחת'- כלומר את כל הדברים האלה שגרם לך (אברהם) תזכרי ותהיי ונוכחת, ולא תסכים לו עוד לומר אחי הוא."

לתדהמתנו, המדרש הנועז מאשים את אברהם דרך דמותו של אבימלך, כסוחר בגופה של שרה. בגלל הסחר בה שרה מקבלת כסות קלון כי נפל אור פניה מהיחס אותו קיבלה מהאיש עליו היא הכי סמכה בעולם, על בעלה. המדרש אף מסביר לנו במילותיו הברורות שהאדם הבא לידי בושה לא יכול לשאת עיניו למי שמביישו (אברהם או אבימלך) ולא לאלו שיודעים על בושתו. הכסף לשרה נועד להוות סוג של ריצוי ותשלום כדי לכסות על הבושה שנגרמת לה. הכסף הוא הפיצוי על הלבנת פניה וכמובן שזה מזכיר לנו סוג של פיצוי לקורבנות של מצבים דומים בימינו אנו. ושוב מדגיש אבימלך שעל שרה להתנגד מעתה לאברהם אם יבקש ממנה שוב לשתף פעולה באופן זה.

גם אם כוונתו האמיתית של אברהם איננה להרוויח כסף מסחר בשרה אשתו, הנחה הגיונית למדי, המדרש מתריע בפניו ובפנינו שאין זה משנה, כי בסופו של יום הוא מצטייר בעיני האנשים באופן השלילי הזה וכך הם מבינים את מעשיו. זהו המחיר הכבד של השקר שגורם לעיוותים רבים בחייהם של אנשים ומביא אותם לתעייה מדרכם.

ייתכן אם כן שהלימוד שעלינו לעשות בהקשר של יחס נכון לבני המין השני בהקשר המיני ובכלל, הוא דווקא מאבימלך, ולא מאברהם, כי הוא מוכיח שניתן להיות מענטש גם כשאתה נמצא בעמדת כוח מול אשה יפת תואר כמו שרה.